בן מרסל ואברהם. מנשה נולד בל' בסיוון תשי"ד (1.7.1954) באור יהודה. גדל והתחנך בעיר הולדתו.

במהלך שירותו בצה"ל שירת מנשה ביחידת התותחנים. עם סיום שירותו עבד בעבודות מזדמנות, עד שהתגייס למשטרת ישראל ב-26 בפברואר 1978.

מנשה החל את שירותו בתחנת מסובים, ובשנת 1998 עבר לתפקיד תורן תחנה.

בשנת 1981 נשא מנשה לאישה את אנה, ולבני הזוג נולדו שני ילדים. ה משפחה גרה באור יהודה. בני משפחתו מתארים את מנשה כאדם מסור לעבודתו, אדם שאהב לפנק ולהתפנק, "חולה" כדורגל ואוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "הפועל ת"א", בעל חוש הומור, אדם שעזר לכול בצנעה.

בשנת 2002, בעת שירותו של מנשה במרחב דן, התגלתה בגופו מחלת ה"אמלודוסיס", מחלה נדירה וקשה. על אף שחלה המשיך בעבודתו ואף יצא לקורס בשפרעם.

לאחר כשנה מצבו הבריאותי החל להתדרדר, וביום י"א באייר תשס"ד (2.5.2004) הוא נפטר.

רב-סמל בכיר מנשה היה בן חמישים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין ביהוד. הותיר אישה ושני ילדים.

שני ילדיו של מנשה המשיכו את דרכו במשטרה - בתו כשוטרת ובנו כמתנדב.